ה-מפגש... (חלק א')

ואווווווווו!!!

אין דרך אחרת לתאר את מה שקרה ביום ראשון בביתה המדהים של מימס המקסימה....

מפגש קומונה של "המפתח ליצירה" מלאאא בנות מוכשרות, פטפטת, אוכל (במבה זה הכי אחותי!) , החלפת מתנות מהממת,חברה מעולה בטרמפ ,ספר שמן חתיייך מה עוד צריכה בחורה???

הכל התחיל בשמות מי אני ומה שמי? כל בת הייתה צריכה להכין תג עם שמה המייחד אותה אני הכנתי שלושה (הרי אני בלאו הכי ערה לא???)

אחד לי...

שני לרותי הלא חיא המאמי הלאומית (גם אחרי ששינתה ניק...)

ושלישי לשלי הלא היא באה מאהבה וכמה אהבה....

למנהלות היקרות הכינותי בעוד מועד לוחות ממו מתקתקים כאות תודה... נראה לי שמגיע להן לא?

להדר הלוח כנראה ישלח בדואר משום שלא יכלה להגיע :(

ללוח של קרן נוסף מחזיק מפתחות קאפקייק היות והבחורה חולת קאפקייק הקאפקייק לכל התוהות תפור מגרב ולבד :)




והנה הוא מתנדנד.....


תקריבים על הפרחים....



והכל ארוז.....

למארחת המקסימה מימס הכנתי קופסה וינטג'ית רומנטית עם הפתעה בפנים....



תמונה וכרטיס תודה באהבה גדולה :)


ונארז בטול כיאה לרומנטיקה....



אח אח אח מה יש לומר על החלפת המתנות המדהימה הא???

ראוי לציין שאני קיבלתי החלפה יפייפיה מרותי הלוא היא מאמיל'ה... בדיוק בשבילי!

את ההחלפה שלי קיבלה... שלי הלוא היא בוסדתום מתחילת הפוסט מה שאומר שהכל נשאר במשפחה :)

ההחלפה שלי היא בעצם סיפור שמתחיל במגש....

אליו נוסף קומקום



אליו נתווסף מעמד וקאפקייק עליו...




אליו נתווסף ספל תה מלא וגדוש באהבה



אליהם נתווסף כרטיס המסביר את כל העניין כולו...

פינוקים מתוקים לחברה מתוקה מתוקה....

עוד תקריבים... ספר שמיין וחוויות בפוסט הבא...

to be continue....

תודה שקפצתם לבקר

צליל:)

קול ששון וקול שמחה... (או איך תמיד אני מעלה פוסטים חשובים באיחור???)

אז ככה...

ניצי ואני חברות שנייים ליווינו אחת את השנייה באינספור מצבים שמחים, עצובים, מצחיקים, מדכאים ואפילו מביכים...

ניצי שלי... מתחתנת!!!

ברור היה לי שאני אכין לה דברים שיהיו שימושיים לתקופה בה היא עומדת -ההכנות לחתונה(אההההה) ...

מי לא זוכר את ההכנות שלו לחתונה? עוף או דג או עוף ודג? איזה דג? איזה עוף???

שמלה עם שובל בלי שובל? לבנה ממש או שמנת? מה שמנת? (תגובת האם...) נפוחה? פליסה?

מי מקדש? מי מברך? למה הוא? מי מכיר אותו?

מי שר? די ג'יי? תזמורת? רק שירים כאלה ? פרסית? מי שמע על מוסיקה פרסית??? (נו כנראה נסחפתי עם הנוסטלגיה ...)

בכל אופן ארגונים ארגונים ארגונים... תקופה לחוצה מלחיצה ו... כיפית נכון? בסופו של דבר כייף לראות דברים שיוצאים מהדמיון הפרוע שלנו אל הפועל :)

וכעת נעבור לחלק האומנותי...
וודאי שצריך מחברת ארגונים-



הכריכה:











כפולה ראשונה:



כלה קטנה...

כפולה שנייה: מקום











כפולה שלישית: מוסיקה





כפולה רביעית: בגדים





כפולה חמישית: אורחים







כפולה שישית: ארגונים ובירוקרטיה



כפולה שביעית: מחשבות וזכרונות







בנוסף למחברת קיבלה הכלה המאושרת מתנות ופינוקים...

קשת ליום האירוסין במראה "כלתי" ומטפחות לעתיד הקרוב :)

בנוסף תפרתי פרח "יויו" לסרט שיוכל לשמש גם כעת וגם קישוט על המטפחת...



צלחת אירוסין אשר נהוג בעדות אשכנז לשבור ביום האירוסין כזכר לחורבן ולשבירת המחיצות בין בני הזוג...

פה נועדה לקישוט בלבד ולמזלי... לא נשברה :)



והכל בתמונה קבוצתית...ארוז וממתין לדרך...הכלה המאושרת פותחת את המתנות...





ומדגמנת בחן את הקשת...



ולסיום... החתן והכלה ממתיקים סוד... ניצי יקרה שלי וחגי (אתה לא מקופח... נא לא לדאוג...)

הלוואי ותזכו כל חייכם להמתיק סודות של אוהבים

לכבד האחד את השנייה

להקשיב לפנק כשצריך (וגם כשלא...)

ולאהוב אינסוף...

ואהבת לרעך כמוך ברעו נאמר כל שכן באשתו שנאמר:

"על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית פרק ב')

מזל טוב ענקי רק אושר ואהבה



תודה שקפצתם לבקר

רק בשמחות

צליל

מיאוו חתולה...

הכל התחיל מהצעה של מיכל פ לסדנת חתול מחייך בקיבוץ קינשסה מבינות העניין כבר קלטו מי ארחה את מפגש החתולים :)

הדבר הראשון ששאלתי זה האם התפירה היא במכונה נענתי- לא ,בחוט ומחט (חוץ ממי שקיצרה דרך אההמ אההמ)

מממ מיקום קרוב מאוד לביתי, תפירה בחוט ומחט חברה טובה what can possibly go`s wrong???

אז ככה:

א. אני פחדנית על ונסיעה של רבע שעה לקחה לי חצי שעה (מסכנים הנהגים שמאחריי.... ועל כך נאמר: מי נתן לך רשיון ילדה? מי נתן לך רשיון...) מה שהביא לכך שמי שגרה הכי קרוב הגיע הכי מאוחר (כמעט ...)

ב. זה שהתפירה בחוט ומחט לא אומר שאני טובה בזה מסתבר...

ג. טוב על החברה אין לי מה לומר... מתוקות אמיתיות, מצחיקות ומווווכשרות.

ובכל זאת ואף על פי כן התיישבנו לנו לתפור חתולים... האמת שאני לא מתה על חתולים הם קצת מלחיצים אותי אבל כפי שנאמר בעדה השכנה... נו שויין חתול מחייך נשמע סבבה לא?

אז זהו ש... במקרה שלי החתול יצא קצת פרה חביבה אבל עדיין קצת פרה...

ונעבור לחלק האומנותי-

למארחת המתוקה קינשסה הכנתי קופסא של זכרונות אהבה בניחוח וינטג' (באט אופקורס...)


















מבפנים תמונותיהם של ילדיה המקסימים של קינשסה...












עם כרטיס תודה...





מקרוב...

למיכל פ המדריכה המקסימה הכנתי קופסת תפירה עם הפתעה...









טבעת סיכות ,לא להיפרד מהסיכות לעולם חחח.... עם כרטיס כמובן...







הטבעת על דוגמנית הבית...







הכל ארוז ומוכן לצאת לדרך ה"קצרה-ארוכה"....





והפַּרָחְתוּלָה שלשמה התכנסנו היום קבלו (בתופים במחולות) את מוווויאוו הפַּרָחְתוּלַה שלי!!!








בפוזת ה-"אני מזה יפה שחבל לכולם על הזמן..."

היא לא ממש בעלת מודעות עצמית חחחח




ובצד השני עם הסרט...








בנות יקרות ואהובות תודה על בוקר נפלא, חברה מקסימה, הדרכה נהדרת,אוכל טוב, תינוק מדהייים, בייביסיטר כשרון,ילדון ביישן אך מצחיק בטירוף וחתולים מקסימים ....

ולכם יקירייי

תודה שקפצתם לבקר

אל תתביישו להשאיר עקבות
מוווויאווו...

צליל

"כל רודפיה השיגוה בין המצרים"...

לא אני לא עצובה... זו לא תקופה של עצבות...
אני לאה זוהי תקופה של לאות...
שאלתי את עצמי לאחרונה מה קורה איתי איך בין רגע הכל אצלי פשוט ירד בסקאלה ממש כמו רדיו שנגמרות לו הסוללות...
מעיין דעיכה איטית לעיתים שומעים קול ברור והשאר שבור...
אני רצוצה, עייפה, מואסת בהכל ועלה לי... זוהי תקופה לא קלה לעם היהודי... שלושת השבועות הם שבועות לא טובים לעם ישראל נוהגים בו מנהגי אבלות מי"ז בתמוז שאז החל המצור על ירושלים ועד ט' באב בו חרב המקדש...
הוא נקרא בין המצרים על שום הפסוק :" כל רודפיה השיגוה בין המצרים" (איכה א', ג')....
זאת בדיוק ההרגשה!
יש מי שרודפים אותו ימים קשים, יש מי סכנות, יש מי שפשוט מרגיש ש... כלום לא עובד, לא הולך...
אצלי זאת עייפות. לא כזאת של שינה כזאת של הנפש....
מעיין מנגנון שכאילו אומר די! אני רוצה תקופה אחרת, תקופה פשוטה, תקופה אמיתית!
נמאס לי להעמיד פנים כאילו טוב לי לחיות כאן! זאת לא המציאות שלי!
אני חיה במציאות מדומה כאילו הכי כיף עכשיו... יש שפע... יש איקאה... יש יצירה... יש אהבה ולפעמים גם שמחה אבל זה הכל רגעי... זה לא נשאר... תמיד נשארת שאלה מרחפת...
מתי האמת תתגלה? האם אזכה לראות אותה... האם אזכה לראות אותו?
הדור פנים, יופי מלכותי, גלימה לבנה,ולב טהור? האם מגיע לי?
הכל לפעמים כבד לי לשאת... הציפייה כבר מגיעה לקיצה ממש כמו לפני... לידה....
היום ראש חודש אב... ובדרך כלל נהוג לשיר "יהיה החודש הזה כנבואת אבי חוזה ישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה..." היום לא. משנכנס אב ממעטין בשמחה... לא ברור לי למה ציוו אם זה פשוט בהרגש...
קניתי חומרי יצירה ואפילו לא עלתה בי שמחה כאילו זה מנגנון אין מה למעט ... אני פשוט לא בשמחה.
בתשעת הימים אנו נוהגים מנהגי אבלות... לא מכבסים, לא אוכלים בשר/עוף או שותים יין לא מסתפרים לא מחדשים... מברכים שהחיינו לא הולכים למשפט עם מי שאינו יהודי, לא חותמים על דברים משמעותיים ... חווים את החורבן שוב כמו בכל שנה ושנה במשך כ-2000 שנה.
אני לא עצובה. זה לא זמן של עצבות. אני לאה. זהו זמן של לאות.
של ציפייה... עייפות של גלות ואבק דרכים הפנים מכוסות הנשמה...
"מתי אבוא ואראה פני אלוקים" שאל דוד המלך ואני הקטנה משתמשת בשאלה בזעקה גדולה...
מתי נזכה לקום מעפר ולראות את העיר הנצחית עומדת על תילה בתפארה???
אני אסיים במעשה שהיה דווקא עם נפוליאון....
באחד ממסעותיו נתקל נפוליאון בבית כנסת יהודי... כנשכנס ראה כי אין אור בבית התפילה רק נרות והמתפללים כולם יושבים על הקרקע בסחבות בלויות וזועקים... ובוכים... ובוכים... וקוראים קריאת שבר...
שאל נפוליאון את אחד הנוכחים- מה לכם קרה שכך אתם בוכים?
אמר לו- תשעה באב היום, הפסדנו במלחמתנו נחרב בית מקדשנו תפארת ראשנו
שאל אותו נפוליאון- ומתי זה קרה, היום? אתמול?
אמר לו- לו לפני כ- 1500 שנה
אמר לו נפוליאון- עם הבוכה על חורבנו 2000 שנה ישוב לארצו ויזכה לראות בבניין ביתו מחדש!
מי ייתן ונזכה להתעורר משינה עמוקה נזכה לנשוא הציפייה והגעגוע והלאות תהפוך לרעננות ושמחה.
שמחה גדולה...
"ושם נשיר שיר חדש וברננה נעלה..."
צליל

נ.ב- אני יודעת קוראי הנאמנים שלא לזה התרגלתם... אבל יש פעמים שגם אני רוצה לפרוק... המסע ארוך והמשא כבד...
תודה למי שטרח להקשיב:)



למי שקרא שלא שומעים מוסיקה... זוהי מוסיקה ווקאלית דהיינו ללא כלי נגינה ומותרת בשמיעה בשלושת השבועות והתשעת הימים...