יום ראשון, 31 בינואר 2010

רוח תפילה ומה שביניהם...

ביום חמישי הייתי בקבר רחל בפעם הראשונה (נאמר בבושה גדולה...)
כמה התרגשות הייתה לי לפני...
רחל אמנו היא דמות שמביאה בכיות רבות כאשר מזכירים אותה....
היא האמא שהיה לה הכל ונשארה לכאורה ללא כלום...
הייתה לה אהבה גדולה, יופי, רוח חיים, הייתה כרחלה קופצת...
ונשארה קבורה באמצע הדרך ולא לצד אהובה יעקב אבינו, היא הביאה שני ילדים בלבד לעומת אחותה שהביאה שבעה ולא זכתה לגדל אותם שכן נפטרה מבחירה שיחיה ילדה בנימין תחתה.
אמא רחל היא האם המבכה על בניה, היא האמא אשר עוטרת לרחמים על בניה לפני ריבונו של עולם ויש מדרש שמספר כי בשעה שבוכה רחל אמנו לפני בורא עולם נהיה חם לצדיקים בגן עדן מדמעותיה הרותחות עד שגם הם מצטרפים לבקשת הרחמים על עם ישראל...
רל אמנו זכותה תגן עלינו גילתה את מעלת התפילה רק כאשר התקשתה ללדת אז בעת צר לה קראה לבוראה שכן עד אז הייתה המאושרת בנשים ,לעומתה אחותה לאה שהייתה צריכה להתחתן עם עשיו הרשע הייתה בוכה לפני ריבונו של עולם משחר ילדותה והיא שלא היה בידה כלום זכתה בזכות תפילותיה לבעל כיעקב אבינו, להקבר איתו ולהיות מי שמשושלתה יצא המשיח שנזכה לראותו עוד היום ב"ה...
ראו מה כוחה של תפילה צריך להודות כל יום על כל נשימה שלנו ושל ילדינו, להתפלל לבקש... גם אם ילדינו תינוקות הם ,לבקש שיהא זיווגם טוב ומשורש נשמתם, שיזכו לבנים ובני בנים, להתפלל לשמחה ורפואה ויש מי שצריך להתפלל ע"מ שיוכל להתפלל...
בקבר רחל תלויה הפרוכת שנתפרה משמלת כלולותיה של נאוה אפלבוים הי"ד שנרצחה ע"י מחבל יום לפני חתונתה בירושלים עיר הקודש על הפרוכת נכתב: "הכלה הנצחית" וזו בעיני רחל אמנו כמוני וכמו כולנו מצפה לישועה... תמיד בחצי הדרך...
רחל אמנו היא האם שבכל הגלויות עברו על פניה שכן היא קבורה באמצע הדרך ובכו שתעתיר עליהם רחמים וכן גם אנו באנו לבכות לה למאמע רוחל, לומר לה שלא תפסיק לבכות עלינו עד שיחזרו בניה לגבולם ובפרט גלעד בן אביבה שיחזור לחיק אמו עוד היום!!! שלא תפסיק לבקש עלינו רחמים כי כולנו צריכים היום רחמי שמיים....
אני לא יכולה לתאר כמה בכיות שפכתי שם אבל הייתה ללא ספק התעלות רוחנית ענקית זכיתי גם להיות בסעודת "אמנים", לבקר בכותל ששם נעתקת ממני נשימתי בכל פעם מחדש! אם הכותל שתמך בהר הבית זה גודלו מה יהא גודלו של בית מקדשנו יבנה ויכונן במהרה בימינו אמן!!!
בסוף התפללנו בקברו של שמעון הצדיק שהיה זה שאמר: "על שלושה דברים העולם עומד- על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים" (פרקי אבות)
והכל בחברת נשים מקסימות ומתוקות מדבש...
חזרתי לפנות בוקר הבייתה עייפה אך בהחלט מרוצה...
ויאללה לבישולים!!! שבת קודש בפתח!!!
(כל שורה בפוסט נכתבה בזהירות מרובה ע"מ שלא לפגוע חלילה בדמותם הקדושה של אבותינו... את הסיפור אני מביאה בשפתי שלי ולפי הבנתי הקטנה והאישית הרוצה ללמוד בהרחבה מן הראוי שילך למקור...)
ועכשיו קבלו תמונות-
הבטונדות... מעבירות בי צמרמורת...כמעין מסדרון לעולם אחר...הקבר-הפרוכת-הסעודה-שיחה של התעוררות גדולה והמון ישועות-היו גם שירים...מגדל שמירה...כמו מתוך ציור...מנהרות הכותל...והשבת...טנזיה במיוחד לט"ו בשבט עם מלאאא פירות יבשים (טעים טעים)...חריף חריף...המטבוחה איי אייי אייי...וזה רק חצי ממה שהכנתי...השולחן ערוך ומוכן לשבת קודש ולט"ו בשבט....


היות וט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות...


שתהא לנו שנה של פריחה, צמיחה והתעלות!!!


תודה שקפצתן לבקר


צליל








יום רביעי, 27 בינואר 2010

הבטחתי ואקיים...

לבעלול המתוק שלי הייתה יומולדת (כן... כן... התינוקי עם החולצה במיוחד בשבילו...) ושוב נוכחתי לדעת שהפסוק- "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" מתקיים בחיי יומיום ע"מ להוציא אותי ממצב הקונטרול פריק שלי...
תכננתי, קניתי, הסתרתי הכל מבלי שהוא יידע, הכל בהפתעה הכל היה מושלם חחח נראה לכן???
אין לנו שליטה על כלום בעולם הזה ה' הוא מסובב כל הסיבות וברור שהכל לטובה...
אז ככה- בהתחלה חזרו חבילות ואז הדואר לא היה מוכן למסור להורים שלי בלי ייפוי כח (הלאה הבירוקרטיה!!!) ואז הבעלול שמע שיחה או ליתר דיוק צעקות עם הדואר וחברים בטלו את היציאה המשותפת והכל כמעט התגלה ואז החלטתי פשוט להפסיק... להפסיק לנסות לשלוט על הכל ופשוט להיות ... או לנסות בכל אופן...
וכך יצא שחגגנו אמנם מאוחר אבל בארוחת ערב כיפית רק שנינו ויורשי העצר והיה כיף צרוף....
המתנות כולן נחתו בשלום ולבעלול הוענקו כלי מילה מהודרים (שכן הוא הוסמך להיות מוהל... דפדפו כמה פוסטים לפני...) כלי שיווק- כרטיסי ביקור,עט מהודר אך איך אפשר ללא סקראפ???


רגע של מבוכה... הכרחנו אותו לחבוש את הכתר של הקטנטן... בכל זאת יומולדת לא?

השולחן ערוך ומוכן לכניסתו של בעל השמחה...
המתנות...

נדלג על שלב האוכל (שהיה טעים כי אני הכנתי...)
פותחים מתנות...
תיק וחלוק למוהל...עט עם חריטה של פרק תהילים+השם


קופסא לכרטיסי ביקור עם חריטה של השם


פנקס טלפונים ומידע


פנקס רשימות ותאריכים


כרטיסי ביקור מעוצבים

והקרם דלה קרם סכין למוהל בעיצוב ייחודי...
מקרוב...
וגולת הכותרת...

ארנק תמונות באהבה גדולה כדי שנלווה אותו לאן שילך...


לסיכומו של אירוע....

היה כיף ומאוד מחכים(חחחח)!!!

בעל יקר ואהוב שלי...

המון מזל אושר ואהבה,

בריאות, אמונה והמון שמחה

דע שאין עוד אחד כמוך בעולם

אתה הופך הכל למושלם

אני מקווה שבליבך פנימה אתה יודע שבשבילי אתה כל העולם!!!

רעייתך

(כל הזכויות שמורות לא.ב.ג :) )

תודה שקפצתם לבקר

צליל


את ההדרכה לארנק תמונות המגניב תוכלו למצוא כאן.... (מדף 30X30 אחד!!!)

בהצלחה ותהנו!!!



































































































































































































































































































































יום שבת, 23 בינואר 2010

במילה אחת... מפגש קומונה בשתיים... מגה מפגש!!!

אמאל'הההההההההההה!
ביום חמישי חוויתי את אחת החוויות המשמחות שהיו לי בימי חיי...
הייתי במפגש קומונה של "המפתח ליצירה" ...
התארחנו או ליתר דיוק פלשנו בהמוננו אל שרית הלא היא sitar המקסימה היה אוכל...פטפטת והעיקר יצירה!!!
הכרתי בנות שמעולם לא פגשתי וכ"כ שמחתי לפגוש את הפנים שמאחורי הכינויים...
את הנסיעה לקרית אונו הרחוקה (ממש חו"ל מבחינתי) העברתי עם יעל יניב המהממת שבזכותה הגעתי למפגש (הלא היא הייתה הגלגלים שלי...) והיה לי כ"כ כיף שכל הלחץ שהיה לפני החל להתפוגג... כשנכנסנו לבית הרגשתי בתחילה כמו הילדה החדשה בגן ולא ידעתי באיזו פינה להחביא את עצמי אבל מהרה הכרתי את כל הבנות המתוקות מתוקות מתוקות שבאמת התעניינו ושאלו ופטפטו עד שכל הלחץ נעלם כלא היה ובמקומו נכנסה שמחה גדולה... שמחה על הזכות שנפלה בחלקי למצוא משפחה כה תומכת ומפרגנת אוהבת ומצחיקה והכי חשוב מוכשרת ברמות שאי אפשר לתאר!!!
במשך הערב לרעש הבליסות והצחוקים התקיימה החלפת מתנות שכל מתנה הייתה יפה מקודמתה...
בשלב זה עוד הייתי בשלב הפדיחה ונחשו איזו מתנה נבחרה ראשונה??? ברור ששלי מרפי הזה לא עוזב אותי לרגע...
האמת נראה לי אני בכלל הניסוי שלו אבל עזבו את תאוריות הקונסיפירציה שלי עכשיו....
ולא רק שהיא נבחרה ראשונה היא הוענקה לבחורה סופר סופר סופר מוכשרת הלא היא t42 שהייתי מפנה לבלוג שלה אבל אין לה אחד!!! (אז צילה יקרה לפני שנקים לך קבוצה בפייסבוק פתחי במהרה בלוג!!!)
זתומרת בואו תכפילו את הפדיחה ב... 10000 בערך...
ואז הגיע שלב פתיחת המתנות וראיתי חיוך... ועוד אחד... ואמרתי לעצמי לאאאאא בטוח זה מהסטלבט... אבל אז באו המחמאות ומי שמכירה אותי (במיוחד בעלי האהוב) יודע/ת שאני ומחמאות נו... יש בינינו אי תקשורת סדירה קשה לי לקבל אותן ברמות על!!! ולכן נראתי כמו עגבנייה סמוקה מכל מחמאה ומחמאה אבל דעו שכשהגעתי הבייתה בעלי היה צריך לצעוק hold your horses!!! מרוב האוטוסטרדה...
כך נראתה ההחלפה...הקופסא...האלבום...נפתח...עוד...עוד...ועוד... עוד...עוד...מאחור...הכרטיס-טילדה מקרוב...הברכה...הכל...באריזה...

אני קיבלתי בהחלפה שרשרת מהממת מתמר הסופר גירל המתוקה וההיפרית... תודה רבה רבה רבה...

לשרית המארחת המקסימה שקיבלה את הפלישה באהבה הכנתי מסגרת מתוקה מתוקה...והקרם דלה קרם...

קניתי מאורלי שמיר המוכשרת בטירוף בגד גוף עם כיתוב משעשע כמתנה ליומולדת של הבעלול (שלו יוקדש פוסט בנפרד... מגיע לו... הוא מיוחד...)

אז קבלו אותו בתופים ובמחולות... אלעזר- מאיר המתוקי שלי...טוב... זה היה פוסט ארוך ... תודה רבה למנהלות המקסימות- שולי הדר וקרן על הארגון לכל הבנות המקסימות שלקחו חלק באמת התאהבתי בכן קשות...


תודה שקפצתן לבקר

נשיקות

צליל