אחרי צירים ולידה ראשונה (בגיל 19 וחצי) ראיתי בפעם הראשונה את יורש העצר...
היום 4 שנים אחר כך הוא כבר הולך (או ליתר דיוק מקפץ, מדלג ובעיקר רץ...) ומדבר (רוב הזמן באוטוסרדה...) ובעיקר מחייך בדרך הכי ממיסה בעולם, הילד שלי כבר בן 4!!!
נכון, הייתה לו יומולדת בתלמוד תורה אך "מה עם המשפחה?" שאל הזעטוט...
אז הזמנו את המשפחה והחברים לערב של פיצה, עוגה, שירים ובעיקר בלאגן...
מה יותר כיף מזה לילד בן4???
הבית לבש כולו צבעוני... לא שהוא לא צבעוני (או קרקס בלשון חמותי) בד"כ...
חתן יום ההולדת שמח עד הגג...
בן 4 כבר אמרתי???
אזור הקיבה...
והקרם דלה קרם...עוגה של רכבת המצוות....
נו מה לעשות לא כל אמא יודעת או אוהבת לאפות אז "חיפשתי" (מלשון תחפושת) את עוגת הבית שוקולד צ'יפס לרכבת הילד התלהב ואני כולי מחמאות לשף (של עוגת הבית של אסם כמובן...)
בחדר.... מי אמר בלאגן ולא קיבל???
וכמובן אי אפשר בלי קונפטי כקינוח....
בחדר.... מי אמר בלאגן ולא קיבל???וכמובן אי אפשר בלי קונפטי כקינוח.... לסיום אין לי עוד מה לומר מלבד... תודה!
תודה ריבונו של עולם, אבא מתוק שלי על האוצרות היפים שהפקדת בידי
תודה על הכח לגדל אותם
זכני לעשות זאת בשמחה בשבילך....
שמור על הקטן, ילדי נהוראי עמנואל שזה יומו המיוחד בו החלטת שעליו לרדת לעולם
תן לו שמחה, אהבה ורצון לעבדך באמת באמונה ובאהבה
מתוך תורה, כבוד ויראה
וזכנו אבא לאהוב אותך ולעשות כרצונך כל ימי חיינו, תמיד
אמן.
ולך ילד שלי שלוחות נשיקות ממי שתמיד כאן מתבוננת בחסד הנפלא שעשה איתי בורא העולם ונתן לי אותך...
אמא
תודה למשפחה המהממת שלי שאין יומולדת שהם לא מתפקדים אחד אחד ולחברים המקסימים שנחזיר רק בשמחות!
תודה שקפצתם לבקר...
צליל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה