על אתגרים ודמעות...

החלטתי לאחרונה להשתתף בלי נדר באתגרים...
א. זה ממריץ קצת את המוזה וב. זה ממריץ אותי לחשוב קצת מחוץ לקופסא או איך שאומרים את זה....
את האתגר הראשון ראיתן זה היה לשלוש בשלישי אהבה בשחור לבן אתגר מחשל במיוחד וכעת האתגר של אורלי וקרן...

עיצוב לפי סקיצה בנושא "יום האם"...

חשבתי הרבה מה אומר לי יום האם? אמא... אמהות...

וזה מה שיצא...

הדבר הראשון שעולה לי זה אמא שלי ואמא שלה שהיא סבתא שלי ואמא שלה שהיא סבתא רבה שלי ובסוף... אני שגם אני אמא של הילדים שלי והבת של אמא שלי הסבתא של ילדיי והנכדה של סבתא שלי שהיא הסבתא רבה של הילדים שלי והנינה של סבתא רבה שלי שהיא הסבתא רבה רבה של הילדים שלי וכולן מזכירות לי דבר אחד...
את ניחות מרוקו... את המטבוחה החמה של שבת עם הפטטה של החלה (הרך, הלבן למתקשות...), את הסחינה (ראה ערך חמין, צ'ולנט) הריחנית, התפילות על קברי צדיקים ועל יד המזוזה הריח התמידי של בישול ודמעות, החיבוקים שבילדותי נורא עצבנו והיום אני מתרפקת עליהם ושיר אחד... המאמא דיאלי (אמא שלי...) שיר שמתאר כמעט את כל האמהות,סבתות וסבתות רבות (או איך שאומרים את זה ברבים...) יוצאות מרוקו אלה שאולי לא יודעות קרוא וכתוב אבל קוראות את הנשמה של אהוביהן בקלי קלות... אלה שאין להם תואר "דוקטור" אבל הן מרפאות כל מחלה אפשרית מצינון ועד דכאון (קצת דבש, שום,בצל והמון אהבה...) אלא שלא למדו באקדמיה ללשון אבל יש להן הרבה צורות לומר אני אוהבת (יאני כפרה עליך הכל עם שווא ודגשים,שימדורה עליך ועוד...) אלה שלא משנה אם הן אמא שלך באמת או סבתא שלך תמיד תקראי להן אמא!!!
את סבתא רבה שלי ז"ל אני לא זוכרת אבל אני חיה מזכרונות של אמא שלי ואני בטוחה שהבת שלה, סבתא שלי שתבדל לחיים ארוכים מאוד דומה לה והיא.... אין מה לומר החיים שלי האישה הזאת... כמה אני אוהבת אותה את האוכל שלה שהיא מכינה רק בשבילי ואת הסיפורים שלה ואת מלחמת הכריות שהייתי עושה איתה כשהייתי קטנה והיום הילדים שלי אוהבים אותה מאוד גם כן ובוכים כשממנה הולכים בדיוק כמוני...
אמא שלי טוב נו... כשאומרים שהיא החיים שלי זה פשוטו כמשמעו כי בלעדיה באמת לא היו לי חיים... היא מי שדאגה וטיפלה, בכתה והתפללה (הייתי ילדה די מכתית...) ובעיקר אהבה היא באמת ויתרה המון רק בשבילנו כמו שהיום אני עושה באהבה בשביל ילדיי... כן היום בדור בו הפמיניזם והלוחמנות שולטת אני מתפללת להיות כמו פעם פשוטה וטובה בלי שום רושם או שיפוט רק לאהוב להתפלל על כולם לאחל רק טוב ולרפא הכל עם אוכל ונשיקות...
ובכן לאחר השיעור בשושלת הדורות הבנתן למה יום האם מזכיר לי את המופיעות בדף לפי סדר הגעתן לעולם....
הדף והשיר סחטו ממני הרבה דמעות והיה לי כיף גדול לעבוד עליו...


אז אמא שלי יקרה...
לך יש לי לומר מילה אחת כזו שאת לא שומעת הרבה למרות כל מה שאת עושה וזה הרבה...

תודה!!!

ועכשיו עוד תמונות-תקריב על הכתב-

שיהיה יום האם נפלא שהוא גם היומולדת שלי אבל כל זאת ועוד בפוסט הבא....
שמחו את עצמכן אפילו בדבר קטן ו... עוד משו שמחו את האמהות שלכן מגיע להן על כל מה שעשו בעבורינו כל השנים...
תודה שקפצתן לבקר...
צליל