אהבה זה כל הסיפור או העיקר הכוונה...

אז ככה... מכירות את זה שמשהו בוער לכן באצבעות ואתן פשוט חייבות ליצור עכשיו!!!?
אז לי זה קרה בחמישי האחרון...
הייתי עם הילדים כל אחר הצהריים ושמעתי את המוסיקה הבאה- "אמא!!!" "הוא לקח לי" "הוא מציק לי" "איייייה" בכי ,אוכל, רגיעה וחוזר חלילה.... ככה זה כשיש בנים בבית (ברוך ה', בלי עין הרע, בן פורת יוסף, חמסה חמסה חמסה, שום, בצל, דגים ושות'....) ואז הגיע sms שיש אירוסין לבת של השכנים ואני מיד נכנסתי לאמוק של "מה? נלך בידיים ריקות?" אז ישבתי והחלתטי להכין לה מחברת מעוצבת לרעיונות, מחשבות ורגעים שיעברו עליה עד היום המיוחל.... כמה זה כבר יקח? חשבתי לעצמי... אז זהו... שתוך כדי היו בכי מקלחות משיכות בשיער ובעל ע-י-י-ף... אז זה לקח קצת יותר מהמצופה... נו,טוב הרבה יותר מהמצופה ...ואז אמרתי לעצמי (אני מדברת יותר מדי לעצמי... אמאל'ה!!!) למה שלא אצרף קופסא מעוצבת ע"מ שתשמור מזכרות וזכרונות מן הימים המיוחדים הללו של "הלפני"? ושוב יצר העבודה בער בי וזה מה שיצא...

המחברת-

מבפנים-

עם הברכה המצורפת...

פתוח-

ו... הקופסא-

מהצד... תקריב על הפרפר-

ביחד-
עטוף ומוכן למשלוח-
בתוך המחברת כתבתי ציטוטים מכתבי רבי נחמן מברסלב על שמחה, תפילה, התבודדות ועוד.... מתות לדעת מה היה בסוף נכון? איך היה? איך היא הגיבה? אז זהו שאין לי מושג הבעלול נרדם מעייפות והמתנה למתנה... אני אחרי עבודה כ"כ אינטנסיבית כבר לא היה לי כח ללכת ובסוף המתנה נתנה ביום שישי אחרי האירוסין... אז מה יותר חשוב הנוכחות באירוע או המתנה??? לא יודעת אבל העיקר הכוונה...

אז... אפרת יקרה המון מזל טוב, חיים של שמחה ואושר ותמיד תזכרי בשעה שהוא ע-י-י-ף והילדים צורחים שפעם... היה שקט ואם לא תזכרי פשוט תקראי במחברת קחי שאיפה ותחזרי מלאת כוחות למלאכים האלה שהם רק שלך מתנה משמיים.... אוהבת אתכם מפלצות קטנות ומתוקות אתם החיים שלי ארבעת הנסיכים המופלאים שהם רק שלי....

תודה שקפצתם לבקר

צליל

נ.ב- התגובה על המתנות מהפוסטים הקודמים הייתה מדהימה!!!

הנה תמונה שלהן עטופות...